בבוקר יום שבת, 26 ביוני, התכנסה הקהילה בווילקינסבורג תחת השמש הקופחת כדי להפעיל חלוקת מזון למשפחות מקומיות.
אירוע החלוקה נערך בחסות מקדש סרי ונקאטסווארה (Sri Venkateswara Temple), מקדש הינדי הממוקם בגבעות פן, לכבוד פולחן המהא קומבהאבהישקאם הקדוש. מתנדבים מהמקדש סייעו גם בחלוקת קופסאות של תוצרת, מוצרי חלב ומזון יציב על המדף.
במהלך החלוקה שוחחנו עם כמה חברי קהילה ששיתפו אותנו בסיפוריהם.
ניקי
ניקי עשתה את המסע ממקום מגוריה בפן הילס לחלוקת המזון. לפני המגפה, ניקי החזיקה בקריירה במתן שירותים חברתיים. עם זאת, העסקתה נקטעה על ידי התפרצות COVID-19.
מול שינוי פתאומי ומשמעותי באורח חייה, ניקי ניסתה בתחילה לפרנס את עצמה על ידי מציאת תעסוקה חלופית. "זה באמת מעניין, כי למרות שנראה שכל כך הרבה אנשים מגייסים, זה לא בהכרח המצב. התראיינתי למאות משרות לפני שקיבלתי הצעה – אפילו בטרגט, וולמארט. הם היו אומרים לי שאני מוכשר יתר על המידה ושהם יחזרו אליי".
ההזדמנות לקבל מזון בחלוקה מבנק המזון אפשרה לה להתייצב בהתמדה ולהתאים את עצמה מחדש אל מול האתגרים שהביאה המגפה. "כשאני מגיע לכאן, אני לא צריך להשתמש במזומן שיש לי כדי לקנות אוכל... אני יכול להחזיר קצת את חשבונות החשמל והחשמל שלי".
כשאיבדה לראשונה את עבודתה, ניקי נאבקה לקבל עזרה במזון באמצעות תוכניות ציבוריות כמו SNAP. "הגשתי בקשה [להטבות סנאפ] מוקדם יותר כשאיבדתי את עבודתי. הגשתי בקשה, אבל למרות שלא קיבלתי כסף באותו רגע, הם ביססו אותו על [הפיצויים] שקיבלתי [בעבודתי הקודמת] ולכן לא הייתי זכאי".
אם היא הייתה יכולה להקנות מילות חוכמה כלשהן לאלה שמוצאים את עצמם במצב דומה, היא הייתה מעודדת אותם, "פשוט לעשות את זה. בוא לפה. אני יודע שהתורים הארוכים יכולים להיות מאיימים. לפעמים אנשים מתביישים, ובהתחלה הרגשתי 'אוקיי, אני יכול להחזיק מעמד עוד קצת כי מישהו צריך את זה יותר ממני'. ולא רציתי לקחת אוכל ממישהו שאולי היה במצב גרוע ממני, אבל בסוף עשיתי את זה".
ניקי מוסיפה, "ואני חושבת שאנשים צריכים להתגבר על הסטיגמה של מה שאנשים מסוימים מחשיבים כנדבות. בשביל זה זה. זה לאנשים כמוני שנתנו ונתנו ונתנו הרבה מאוד שנים ופשוט נפלו למרחב הזה של חוסר ביטחון תזונתי בגלל הקורונה".
מארק ורון
מארק, חייל משוחרר החובש כובע של צבא ארה"ב, מסביר כי השתתפות בחלוקת מזון מזדמנת הצילה אותם לעתים קרובות מ"ללכת בלי אורות וחום".
הסיכון הבריאותי המתמשך שמציבה המגפה הותיר את מארק מובטל, והוא צופה שזה יימשך לפחות עוד זמן מה.
"ברגע שתושג חסינות עדר, ארגיש בטוח לחזור לעבודה כי אני עובד בסביבת בית חולים שבה [הטיפול במי שנדבק בנגיף] נמצא במרכז הבמה. יש קורונה בכל בתי החולים, ויש לי אמפיזמה ו-COPD, ואני לא יכול להרשות לעצמי להידבק".
לאנשים שמאפשרים את ההפצות ללא מגע האלה, המסר שלהם פשוט.
"תודה, אתה נפלא ואנחנו מעריכים את זה".
דן וטרודי
דן וטרודי הם מפן הילס, ובמשך שנה וחצי הם מגבילים את האינטראקציה האנושית שלהם.
טרודי משתפת: "לשנינו יש בעיות רפואיות, אז אנחנו מפחדים לצאת. נעלנו את עצמנו".
השניים אפילו לא זכו לבקר עם המשפחה.
"ראינו את המשפחה שלנו רק דרך דלת הזכוכית. עד לפני כחודש שנינו קיבלנו את הזריקות, אבל אנחנו עדיין מאוד מהססים מאנשים שאין להם את הזריקות שלהם, אפילו משפחה".
המזון שהם מקבלים מבנק המזון עוזר להם לגמור את החודש.
"אלה דברים שצריכים לצאת מהכסף שלנו שאין לנו"
שכנינו כמו ניקי, מארק, רון, דן וטרודי ימשיכו להסתמך על עזרה במזון עד שיחזרו לעמוד על רגליהם. בתמיכתכם, נמשיך להיות שם עד שלכל אחד משכנינו יהיה מספיק אוכל להיום, מחר ולכל החיים.