ב-17 באפריל כמעט 4,000 משכנינו הצטרפו לשיחות במסגרת "השולחן הגדול" (שאורגן על ידי Leadership Pittsburgh). כאן בבנק המזון, כמעט 40 אנשים התכנסו סביב חמישה שולחנות כדי לחלוק אוכל טעים שהוכן על ידי תזונאים מצוות הבריאות ואיכות החיים שלנו. כללי השיחה היו פשוטים: להתחיל בשאלה משותפת, לעודד דיאלוג יצירתי ופורה, לרשום רעיונות, לאפשר לשיחה לזרום בחופשיות, להשעות את השיפוטיות.
איזו מתנה היו השיחות האלה! אפילו כחלק מארגון שמטרתו להאכיל אנשים נזקקים ולגייס את הקהילה למיגור הרעב, קל מאוד להתמקד בעמידה ביעדי גיוס כספים ובהתקדמות לעבר יעדים בתוכנית אסטרטגית. המשימות היומיומיות, הפגישות, רשימות התיוג, הדוחות וההחלטות שגורמים לעבודת בנק המזון לקרות. העבודה הזו חיונית. וחיוני שנפנה זמן, נתעדף זמן, לשיחה שבונה קשרים אנושיים חזקים יותר.
כל שולחן נפתח בשאלה "כיצד נוכל לעבוד יחד כדי לבנות קהילה חזקה ומחוברת?" יצאתי מהשיחה מחודשת. תזכורת לכוח שיש לנו כשאנחנו נפגשים, לשמחת הקהילה, ליופי של שיתוף רעיונות ואוכל טוב ולחשיבות של הרחבת החשיפה והקשר שלכם מחוץ למעגל הקבוע של חברים, משפחה ושכנים.
כשדיברנו על הדברים האלה, זה נתן לי הזדמנות להקשיב באמת לאחרים, ולהבין עד כמה נקודות המבט שלהם שונות, חדשניות ודומות לשלי. - כריס ווסט, מנחה השולחן הגדול
כפי שמישהו בשולחן שלנו אמר בצדק, "אתה לא יודע מה שאתה לא יודע". שיחות היום הזכירו לי שאחת הדרכים הטובות ביותר להבין את מה שאתה לא יודע היא לדבר עם אנשים שאתה לא מכיר. ככה אנחנו גדלים. ביחד.
אני שואל את כולנו, האם השולחן הגדול הוא לא באמת השולחן הדרוש?
יצאתי בתחושה של אנרגיה, תמיכה, תקווה ועידוד לעסוק בקנה מידה רחב יותר. - צ'ארלס מקיני, מנחה שולחן גדול